החמץ ריסטרט לחשיבה שלנו

מיצוות "ביעור החמץ"

כמדי שנה בני ישראל מצווים לבער את החמץ בפסח.
מהו אותו החמץ שבני ישראל הצטוו לבערו עד לגרגר האחרון בכל פינה חשוכה בבית להאירו באור הנר כדי למוצאו והוציאו?

החמץ הוא בצק שטפח ונאפה – המצה היא אותו בצק שמיד נאפה.
ההבדל בין החמץ – הלחם למצה הוא הטפיחה זה בדיוק אותו הבצק עם אותם הרכיבים והתפיחה היא שמשנה את המראה והטעם.

בזוהר הקדוש כתוב: "חמץ ומצה – דא יצר הרע ודא יצר טוב" (זה יצר הרע, וזה יצר טוב), כלומר המצה היא הקדושה היא הרוחניות היא היצר הטוב והלחם מסמל את היצר הרע את הגשמיות.

בעולם ה NLP התפיחה היא הפרשנות שלנו

למרות שבמהות זה אותו הבצק השוני הוא רק בתפיחה, בעולם ה NLP ( תכנון לשוני עצבי ) התפחה היא הפרשנות התובנה שאנחנו יוצרים לכל אירוע.
בחיי היום יום אנחנו נתקלים באין סוף אירועים, ומוחנו שמהותו נבנה לחיות בתנאי הישרדות קשים מתפקד ברוב שעות היום על טייס אוטומטי , כלומר אנחנו מתפקדים על בסיס תבנית מוגדרת מראש במוחנו, אנחנו פחות חושבים ושוקלים אנחנו יותר מגיבים.
כל אירוע חיצוני מפעיל מנגנון פנימי של תגובה מובנת שהיא הפרשנות שלנו לאירועים, לחוויות ותובנות שקלטתנו בעבר.
מאחר וההיסטוריה האישית החוויות של כל אחד מאיתנו שונה מאחד לשני, אז הפרשנות והתגובה של על אחד מאיתנו תהייה שונה וייחודית לכל אדם, בהתאם לדפוסי הפעולה שסיגל לעצמו במהלך השנים.
לדוגמה קבוצת אנשים שיושבת במגרש כדור רגל ולפתע מתפתח אירוע על המגרש, מספר הגרסאות על מה שהתחולל במגרש הוא כמספר הצופים באירוע, לכל צופה יש את הגרסה שלו, שמושפעת מהעולם הפנימי של המספר.

למה אנחנו מצווים להיפתר מהחמץ?

חג הפסח מספק לנו הזדמנות מצוינת להפטר מהחמץ שלנו,
החמץ הוא מטען האמונות, הפרשנויות ודפוסי הפעולה שלנו, כשאנחנו נדרשים להפסיק לאכול את החמץ שמסמל את הגשמיות ובשבעה ימים לאכול מהמצה שמסמלת את הרוחניות, בעצם אנו נדרשים לצאת מדפוס הטייס האוטומטי ולהתחבר למציאות אחרת למציאות רוחנית למציאות שקורא תיגר על האמונות שלנו.

החמץ הוא הזדמנות לריסטרט לחשיבה ולאמונות שלנו.

בעולם האינטרנט רסטרט הוא פעולה שמיועדת לאפס את ההגדרות מערכת ההפעלה ולהחזירן למצבם הראשוני המיטבי.
בדיוק כמו המחשב, אנחנו נדרשים לעמת ולאמת את האמונות שלנו עם הסביבה ולוודא שלא הלכנו צעד קדימה עם הפרשנויות והאמנות שאנחנו נותנים לכל אירוע,
הטייס האוטומטי שחוסך לנו זמן רב, מייעל ומקצר את עבודתנו, בדרך עבודתו הוא מתעלם מאינפורמציה רבה, שקיימת הוא משמיט פרטים, ויוצר הכללות כדי לתפקד ביעילות ובתנאי עומס.
פעולת הריסטרט לטייס האוטומטי שלנו חיונית, כדי שלא נסטה מהתווי הרצוי, כי סטייה קטנה בזווית החישוב לאורך זמן יוצרת ריחוק אדיר בין המטרה למקום הימצאותנו, ולכן ביעור החמץ מתבקש כדי שנוכל לשמור על הפוקוס והמיקוד שלנו.